למה חשוב להתייחס לקשיי בליעה?

דיספגיה יכולה להשפיע על היכולת לאכול ולשתות בכמות מספקת, על בחירת סוגי המזון ועל התפקוד במהלך הארוחה. במקרים מסוימים מזון או נוזל עלולים לחדור לדרכי הנשימה, ולכן הערכת בטיחות הבליעה היא חלק משמעותי מהבירור.

חשוב גם לדעת שאספירציה אינה תמיד מלווה בשיעול ברור. מסיבה זו אי אפשר לקבוע שהבליעה בטוחה רק על סמך היעדר שיעול או חנק בזמן הארוחה.

סימנים שכדאי לשים לב אליהם

סימנים אפשריים לקושי בבליעה כוללים:

  • שיעול או כחכוח בזמן אכילה ושתייה או לאחריהם.
  • שינוי באיכות הקול לאחר בליעה.
  • קושי בלעיסה או בהעברת המזון בפה.
  • צורך במספר בליעות עבור אותו ביס או לגימה.
  • תחושה שמזון נתקע בגרון או בחזה.
  • הארכה משמעותית של זמן הארוחה או עייפות במהלך האכילה.
  • הימנעות ממרקמים או מזונות מסוימים.
  • ירידה בלתי מוסברת בכמות האכילה או השתייה.
  • דלקות ריאה חוזרות ללא סיבה ברורה.

איך מתבצעת הערכת בליעה?

ההערכה מתחילה בשיחה על אופי הקושי, מועד הופעתו, המרקמים שמעוררים קושי והרקע הרפואי. לאחר מכן נבדקים תפקודי הפה, הלשון והשפתיים, הלעיסה והשליטה על הביס, ובהתאם לצורך ולמצב הרפואי מתבצעת התרשמות מאכילה ומשתייה במרקמים שונים.

המטרה היא להבין באיזה שלב מופיע הקושי, כיצד הוא משפיע על תפקוד האכילה והשתייה ומה עשוי לעמוד בבסיסו.

כאשר יש צורך במידע שלא ניתן לקבל מהערכה קלינית בלבד, ניתן להפנות לבדיקה אינסטרומנטלית כמו FEES או VFSS, המאפשרת להעריך באופן מפורט יותר את פיזיולוגיית הבליעה, שאריות, חדירה ואספירציה.

מה יכול לכלול הטיפול?

הטיפול נקבע לפי ממצאי ההערכה ולפי מקור ומאפייני הקושי. הוא עשוי לכלול תרגול ממוקד, אסטרטגיות במהלך האכילה והשתייה, התאמת תנוחה, קצב או גודל ביס, ובמקרים המתאימים גם התאמות של מרקמי המזון או הנוזלים.

לא כל התאמה מתאימה לכל אדם. לכן, למשל, לא מומלץ לשנות באופן עצמאי את סמיכות הנוזלים בלי הערכה והמלצה מקצועית; בחירת האסטרטגיה תלויה בפיזיולוגיה של הבליעה ובממצאים הספציפיים.

בנוסף, התהליך עשוי לכלול הדרכה של בני המשפחה או של מי שמסייע בזמן האכילה.