השפה נפגעת, האדם לא השתנה
אדם עם אפזיה יודע בדיוק מה הוא רוצה לומר. הוא מזהה את בני משפחתו, מבין את המצב שהוא נמצא בו, ובעל דעה משלו. מה שנפגע הוא הערוץ - הגישה למילים, הרכבת המשפט, פענוח מה שנאמר לו, או הקריאה והכתיבה.
לכן אחת הטעויות הנפוצות היא לדבר אל האדם כאילו הוא אינו מבין, או לפנות לבן משפחה במקום אליו. זו טעות שפוגעת - ולעיתים גם מפחיתה את ההשתתפות שלו יותר מהאפזיה עצמה.
לא כל אפזיה נראית אותו דבר
אפזיה מופיעה בצורות שונות מאוד, ולכן שני אנשים עם אותה אבחנה עשויים להיראות שונים לחלוטין:
- יש מי שמדבר במשפטים קצרים ובמאמץ, אך מבין היטב את מה שנאמר לו - והוא מודע לקושי, מה שמגביר תסכול.
- יש מי שמדבר בשטף ובנעימה תקינה, אך התוכן אינו נושא את המשמעות המכוונת, ולעיתים ההבנה פגועה יותר.
- יש מי שהקושי המרכזי שלו הוא שליפת שמות ומילים, בעוד שאר השפה נשמרת יחסית.
- יש מי שהקריאה והכתיבה נפגעו יותר מהדיבור, מה שמשפיע במיוחד על טפסים, הודעות ועבודה.
מה עושים בטיפול
הטיפול נשען על שני מסלולים במקביל. הראשון הוא עבודה ישירה על היכולת הלשונית - שליפת מילים, בניית משפטים, הבנה, קריאה וכתיבה. השני, שלא פחות חשוב, הוא בניית תקשורת מתפקדת כבר עכשיו: איך להעביר מסר גם כשהמילה המדויקת אינה זמינה.
המטרות נקבעות לפי החיים ולא לפי מבחן. «לנהל שיחת טלפון קצרה עם הבת», «להזמין בבית קפה», «לספר מה היה היום» - אלה מטרות שמניעות תהליך, ושאפשר לראות בהן התקדמות.
איך לדבר עם אדם עם אפזיה
הדרך שבה הסביבה מנהלת שיחה משפיעה ישירות על מידת ההשתתפות. השינויים הבאים פשוטים, ולרוב מורגשים מיד:
- לדבר בקצב רגוע ובמשפטים קצרים, בלי להרים את הקול
- לתת זמן ולא להשלים את המשפט במקומו
- להפחית רעש רקע ולשבת פנים מול פנים
- לשאול שאלות שאפשר לענות עליהן בכן או לא כשקשה
- להשתמש בדף ובעט, בכתיבה, בציור או במחוות - כל ערוץ נחשב
- לאשר שהבנתם, ולומר בכבוד כשלא הבנתם - ולנסות דרך אחרת
- לפנות אל האדם עצמו, גם כשמישהו מלווה אותו
