לתת זמן לתגובה
ילדים זקוקים לזמן כדי להבין את הנאמר, לחשוב ולתכנן את התגובה שלהם. לעיתים המבוגר ממהר לחזור על השאלה, לשנות אותה או לענות במקום הילד.
השהיה קצרה ומתן זמן מאפשרים לילד ליזום ולהגיב בעצמו. חשוב לזכור שתגובה יכולה להיות גם מבט, הצבעה או ג'סטה, ולא בהכרח מילה.
להרחיב במקום לתקן
כאשר הילד אומר מילה או משפט קצר, אפשר להרחיב את מה שאמר ולהוסיף מעט מידע. כך הוא נחשף למילים ולמבנים שפתיים חדשים בתוך שיחה טבעית, מבלי לדרוש ממנו לחזור או לתקן את עצמו.
המטרה היא לספק לילד מודל שפתי עשיר ומותאם לרמה שלו, תוך שמירה על הרצף וההנאה מהתקשורת.
פחות שאלות, יותר שיחה
שאלות הן חלק טבעי מהתקשורת, אך כאשר שואלים את הילד שאלות רבות ברצף, השיחה עלולה להפוך למעין מבחן.
כדאי לשלב לצד השאלות גם תיאור, שיתוף והרחבה של מה שהילד רואה, עושה או מתעניין בו. כך הוא נחשף לשפה גם בלי להידרש כל הזמן לספק תשובה.
לשלב שפה בשגרה
אפשר לעודד שפה בתוך הפעילויות שכבר קיימות ביום:
- לתאר פעולות.
- להציע בחירה.
- לקרוא ספרים יחד.
- לחזור על מילים חדשות.
- להצטרף למשחק או לנושא שמעניין את הילד.
ומה לגבי מסכים?
מסכים אינם תחליף לאינטראקציה אנושית. רכישת שפה מתרחשת במידה רבה דרך תקשורת הדדית - כאשר הילד יוזם, מגיב והאדם שמולו מתאים את התגובה אליו.
כאשר צופים במסך, צפייה משותפת ושיחה על התוכן יכולות להוסיף ממד של אינטראקציה ולהפוך את הצפייה להזדמנות נוספת לשפה.
שתי שפות בבית
חשיפה לשתי שפות אינה גורמת כשלעצמה לעיכוב שפתי. מומלץ לדבר עם הילד בשפה שבה ההורה מרגיש טבעי ושולט היטב, כדי לאפשר חשיפה לשפה עשירה וטבעית.
אצל ילדים רב־לשוניים חשוב להתייחס ליכולות בכלל השפות שאליהן הם חשופים ולא להסתכל על שפה אחת בלבד.




